כתבות חדשות

פסטיבל ארמנים בירושלים 2020 – בשידור!

23 במרץ – 3 באפריל 2020 בדף הפייסבוק שלנו
מוזיאון הטבע בירושלים – Jerusalem's Nature Museum 

פסטיבל "ארמנים בירושלים", הפסטיבל הראשון מסוגו בארץ, פותח צוהר אל עולמה של הקהילה הארמנית העתיקה בירושלים ותרבותה העשירה. המארח העיקרי שלו הוא מוזיאון הטבע, הממוקם במתחם של אחוזה ארמנית שהייתה למבנה הארמני הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה במאה ה-19, וכן ברובע הארמני בעיר העתיקה שבו מבקרים למפגשים וסדנאות.

מוזיאון הטבע ירושלים | פעילות לילדים בירושלים

אירועי הפסטיבל מתקיימים זו השנה השלישית ברציפות. לאור המצב בארץ ובעולם עקב מגיפת הקורונה, ועל מנת להמשיך במסורת הקיימת, החלטנו לעבור למתכונת של פסטיבל משודר. שלל האירועים –  הרצאות, סדנאות, סיורים, הופעות, ותערוכות – ישודרו במשך שבועיים, 23 במרץ – 3 באפריל 2020 בדף הפייסבוק

לוח שידורים
برنامج المهرجان
ՀԵՌԱՐՁԱԿՄԱՆ ԺԱՄԱՆԱԿԱՑՈՅՑ
ПРОГРАММА ПЕРЕДАЧ
Broadcast Schedule

פתיחת פסטיבל "ארמנים בירושלים". הפסטיבל מציין שנה שלישית לקיומו, ולראשונה מובא לפניכם בפורמט משודר כדי שנוכל להגיע אליכם גם בימי הקורונה.

היום נשמע על 'סודות מן הרובע הארמני', ספרו החדש של האב קוריון, שמתורגם בימים אלה לשפה העברית. הספר אוסף סיפורים על דמויות שחיו ברובע הארמני בתקופות שונות והשפיעו על התפתחותו, כפי שהן עולות מתוך כתבי יד עתיקים ומודרניים השמורים ברובע הארמני.

נשמע גם על המבנה הארמני הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה, הוא המתחם שבו שוכן היום מוזיאון הטבע. בימים כתיקונם מוזיאון הטבע מארח את פסטיבל "ארמנים בירושלים" בין כתליו, כאות לקשר ההיסטורי לקהילה הארמנית. המתחם נבנה כאחוזה עם בוסתן חקלאי על צלע הר שוממת, שלצדה עמד רק בית החולים למצורעים. בעלי האחוזה היו סוחרים ארמנים עשירים שייבאו סחורות מהודו הרחוקה. על נפלאות האחוזה והבוסתן נשמע מפי יבגני רזניצקי, המנהל בפועל של מוזיאון הטבע, ומפי ולנטינה נלין, אדריכלית וחברה בעמותת ידידי המוזיאון.   

רק בירושלים נקראת אמנות עיטור האריחים "קרמיקה ארמנית". זה משום שאמנות זו הגיעה לירושלים עם פליטי רצח העם הארמני, לפני מאה שנים בדיוק, ומאז ועד ימינו הארמנים הם אלו שממשיכים לעסוק באמנות זו. 

נפתח בהצצה לסטודיו של ג'ורג' סנדרוני, אמן קרמיקה ארמנית בירושלים, שיסביר על תהליך היצירה על כל שלביו. ד"ר נורית שלו כליפא, מומחית לקרמיקה ארמנית, תסקור את תולדות אמנות זו בירושלים. באווירה אישית יציג ארסן יגדג'יאן את אבי סבו, דוד אוהאנסיאן, גדול אמני הקרמיקה הארמנית בירושלים, ויצחק וייס יקח אותנו לסיור לאחת מעבודותיו של אוהנסיאן בבית החולים סנט ג'ון, שבמבנהו שוכן היום בית אות המוצר הירושלמי.

השף האיג, מנהל מטבח הסמינר ברובע הארמני, מלמד ומדגים כיצד להכין מאכלים ארמניים מסורתיים.

במוסיקה הארמנית יש כלי נשיפה עתיק ונוגע ללב – הדודוק. ג'ו ג'ורג' זערור, מוסיקאי שגדל ברובע הארמני, ילמד על הכלי המיוחד הזה ועל המאסטרים של הדודוק. אחריו נשמע את הזמרת סוסה קריקוריאן מן הרובע הארמני, שתלמד שירי-עם ארמניים. לסיום נשמע שני קטעים יפהפיים של דודוק וצ'לו, בנגינת איליה מעזיה ובתו אווה.

נקבל את השבת עם הקהילה היהודית בירבאן ארמניה, במפגש עם רימה ורז'פטיאן ראשת הקהילה. בהמשך נשמע על השפה הארמית, שהייתה מדוברת על ידי קהילות יהודיות רבות באזורים שבהם חיו יהודים לצד ארמנים בימים שקדמו לרצח העם הארמני. הד"ר יעקב מעוז יסביר על השפה הארמית שדוברה על ידי הקהילות היהודיות והסיריאניות (הנוצרים האשורים). הזמרת עדי קדוסי, בליווי הנגן איתן רפואה, תשיר פיוטים בארמית של עדת הנאש-דידן מכורדיטאן האירנית, כולל פיוט ארמי שמוכר גם כשיר עם ארמני. והזמרת יאיוי אוקאניווה תשיר פיוטים בארמית של יהודים ואשורים מסוריה ותורכיה.

הארמנים נודעו בעולם כמלומדים ויודעי שפות. במקומות רבים הגיעו הארמנים לעמדות השפעה וזכו להערכה בזכות כישוריהם המעולים וידיעותיהם הרחבות. על כך יספרו לנו שני מרצים מן האוניברסיטה העברית. יואב לף יתאר כיצד המנזרים הארמניים בימי הביניים הפכו למוקדים של השכלה עם התפתחות האוניברסיטאות המנזריות. אחריו יציג פרופ' ראובן עמיתי את דמותו של ההיסטוריון הארמני-צרפתי האטון מן המאה ה- 14 שניתח בספרו את הפוליטיקה של המזרח התיכון באותן שנים.

הנוכחות הארמנית בארץ הקודש היא בת מאות ואלפי שנים, אם כבני המקום ואם כצליינים. בשידור היום נסתכל על העדויות שהשאירו צליינים ארמנים בכתובות עתיקות שנמצאו בנגב, בהרצאתו של עופר פוגורלסקי מן האוניברסיטה העברית. נראה את הטקסים המרהיבים ביופיים של הכנסיה הארמנית בירושלים בצילומיו של מורה הדרך וכתב 'מסע אחר' דנצ'ו. ונפגוש את הצאצאים של בני הקהילה הארמנית העתיקה בירושלים שעדיין חיים בה היום.

כשהובסו צבאות האימפריה העותומנית ונסוגו מארץ ישראל בסוף מלחמת העולם הראשונה, פליטי רצח העם הארמני מצאו בה מקלט. הפליטים נקלטו במקומות שונים בארץ. פרנץ ורפל, הסופר היהודי שכתב את הספר המפורסם ביותר על רצח העם הארמני – "40 הימים של מוסא דאג", פגש בפליטי הג'נוסייד בעת ביקוריו בירשלים, כפי שתספר ציפי רון. אביב אופנהיים יביא את סיפורה של קבוצת פליטים ארמניים שהקימו התיישבות חקלאית ליד עתלית. ואורן פרי-הר יוביל אותנו במסע של זיכרון ועדות, בשאלה כיצד אנו ממשיכים את הזיכרון של הדורות הקודמים שחוו רצח עם.

קפיצה וירטואלית לארמניה הקסומה עם ירון וייס, אל הנופים ההרריים והאנשים הלבביים של הארץ שיושבת למרגלות הר האררט. לאחר מכן מסע הרפתקני אל נגורנו-קרבאך, אזור עימות בין ארמניה לאזרבייג'אן, בהנחייתו של גלעד שדה שחוקר אזורי עימות.

מופע של מוסיקת פולקלור ארמנית בביצוע הזמרת האסמיק הארוטיוניאן, היישר מארמניה לירושלים.

סדנת האוכל הארמני

מתכונים

מתכון אוכל ארמני | פסטיבל ארמנים ירושלים במוזיאון הטבע ירושלים

כתבות מעניינות אחרונות

X
דילוג לתוכן